top of page
הבלוג שלי

הגיגים ליום האם

  • שלי דוד
  • Feb 25, 2020
  • 2 min read

ree

המילה "אמא" מקפלת בתוכה כל כך הרבה משמעויות, הנחות ואמונות.

ואצלנו הגדילו לעשות וטבעו את המושג "האם היהודייה" - מושג שהפך שם נרדף להקרבה ודאגה, חום אהבה ומסירות אין קץ, אמא שכל חייה סביב ילדיה והיא לעיתים חיה וקיימת רק עבורם. מודל הגיוני בסך הכל...


כל אישה מגיעה לאימהות כשבדמיונה דמות ה"אמא האידיאלית" שהיא רוצה להיות, עד שמגיע התינוק ומפריע לה להיות האמא המושלמת שחלמה.

הפער בין האימהות המושלמת לאימהות בפועל הוא קרקע פוריה לרגשות אשם.


אם לא די בכך הגיע פרויד, אבי הפסיכואנליזה, ואחריו ממשיכי דרכו, והטילו את כל האחריות על האמא האומללה – הם חקרו וגילו שקשיים רגשיים, טראומות והפרעות שונות של הילד, ובהמשך של המבוגר שיגדל להיות, הם תוצאה של טיב הטיפול שלה. אכן ילדים זה שמחה.


לא יכולתי שלא לתהות - האם הפסיכולוגיה המודרנית היא שיצרה את רגשי האשם האימהיים?!

יכול להיות שעד לא מזמן, בסך הכל לפני כ 100 שנה, כשלא היה ידוע על הקשר הזה, היה לאימהות קצת יותר קל? יכול להיות שבימים ההם אימהות טיפלו בילד כפי שטיפלו, הילדים גדלו להיות מבוגרים עם תסביכים או בלי, וכולם היו בסדר עם זה. האימהות לא לקחו אחריות והילדים לא האשימו אותן בהכל. פשטות שכזאת.


ובחזרה למציאות - "אוקיי אני מרגישה אשמה" תגיד לי האמא, "נו אז מה? זה חלק מהתפקיד, התרגלתי." "קצת אשמה לא הרגה אף אחד, להיפך זה גורם לי להיות אמא טובה יותר."

הפוך גוטה!


כשאת חשה רגשות אשם את משדרת לילד – "עשיתי לך עוול" וכל פעולה שבאה לפצות רק מנציחה ומעצימה את תחושת הקורבנות של הילד.

האשמה ההורית יוצרת בחברה המערבית דור שלם של ילדים מניפולטיביים שיודעים להוציא מההורה כל מה שהם רוצים, רק כי ההורה מתקשה להגיד "לא".


אין אמא שלא רוצה לספק לילד שלה חיים נוחים ללא טארומות, פחד או כאב, אבל במציאות אין דבר כזה, הילד יפגוש בהם במוקדם או במאוחר וזה חלק חשוב והכרחי מבניית העצמי והכוחות הפנימיים שלו.


דיבר איש חכם אחד (ויניקוט) על *האם הטובה דיה* (good enough mother) על פניו נשמע שזו דרגה פחותה מהאמא המושלמת, אבל האמת היא שאם טובה דיה הוא תפקיד תובעני ביותר שדורש תזמון נכון והקשבה אין סופית.


לעולם נעשה טעויות בגידול הילדים וזה בסדר.

במקום להשתכשך בשלולית של אשמה עדיף לנסות לצמוח מזה - להבין למה פעלנו כפי שפעלנו, לקבל שזה הכי טוב שיכולנו לעשות באותו הרגע, לסלוח לעצמנו, ולקוות להשתפר בפעם הבאה.


הדבר היחיד שאנחנו יכולים לספק ולהבטיח לילד שלנו הוא אהבה ללא תנאי.


מאחלת לכל הנשים המופלאות שקוראות אותי יום אם שמח!

שתזכרו להודות ולהנות מחוויית האימהות, ותנו לעצמכן טפיחה על השכם על האמא שאתן – התפקיד הכי מאתגר ומספק בעולם!

Comments


©2021 by שלי דוד - פסיכותרפיה הוליסטית ופרחי באך. Proudly created with Wix.com

bottom of page